הדירה נועדה עבור לקוחה שעברה להתגורר לבד לאחר שנים רבות של נישואין. מההתחלה, הבנתי שהיא מחוברת לזיכרונות המשפחתיים שלה ולפריטים שעברו אליה בירושה, אותם היא רצתה לשלב בבית החדש. כל פריט בעיצוב נבחר מתוך מחשבה על התחושה של מקום שורשי, אך גם עכשווי. המטרה הייתה ליצור חלל שבו כל פינה מתחברת לזיכרונות, אבל גם עונה על הצרכים המודרניים שלה. לחבר בין הישן לחדש בחרתי בקונספט עיצובי שמתמקד במפגש בין נוסטלגיה לשפה מודרנית. בחרנו בהשראה מעיצוב וינטג' ישראלי משנות ה-60, שמחזיר את הלקוחה לזיכרונות ילדות. במקום להרגיש "עיצובי מדי," היה לי חשוב ליצור משהו חם ונעים שמרגיש קרוב – לא מנוכר. בעזרת פריטים סנטימנטליים שעברו אליה בירושה, יצרנו חלל שמכיל את הרגשות והזיכרונות שלה, אבל נותן גם תחושה עכשווית. העיצוב הוא לא רק מראה – הוא חלק מסיפור חיים, עם כל מה שמחבר אותנו לשורשים. מרכז הבית, מעוצב לאירוח אחת ההחלטות הגדולות הייתה לפתוח את המטבח ולהפוך אותו לחלק מהחלל המרכזי. במקום ללכת על פינת אוכל ומטבח נפרדים, שילבנו פינת אוכל עגולה ונפתחת במרכז המטבח. הפינה הזו מאפשרת לה מרחב לבישול ביום-יום, וגם לאירוח המשפחה בנוחות בחגים. וויתרנו על אי במטבח לטובת משטחי עבודה מרווחים יותר, מה שהופך את המטבח לנוח גם לארוחות אינטימיות וגם לאירוח מורחב. כדי ליצור הרמוניה, בחרתי בפלטת צבעים שמחברת בין העבר להווה. השתמשתי בגווני ירוק, המופיעים בספה, בצמחייה ובפריטים דקורטיביים, כשהצהוב מקפיץ את העיצוב במקומות נבחרים. שילבנו גווני עץ שונים, כמו אגוז אמריקאי ואלון, כדי לשמור על חמימות ולהכניס עומק ואותנטיות לבית. כל גוון וכל חומר נבחרו בקפידה, עם מחשבה על איך הם משתלבים בפריטים המקוריים שהיו ברשותה. שילוב בין נינוחות לקלאסיקה חדר השינה עוצב באופן רגוע, עם פלטת צבעים רכה, אך גם כמה מוקדים שמוסיפים לו אופי. בחרנו בכורסה ישנה שעברה ריפוד מחדש בבד אדום עמוק, מנורת קריאה ייחודית שנותנת נופך אישי לפינת הקריאה, וידיות מעוצבות בארון, שמוסיפות אווירה יוקרתית. כך יצרנו חדר אינטימי.