החיסונים והמשכנתא – אותה שאלה ואותה תשובה. השאלה המרכזית בנוגע לחיסונים נגד הקורונה היא שאלת הסיכון – חוסר מידע על השלכות החיסון בטווח הארוך, ומנגד, הסיכונים שהקורונה עצמה מביאה איתה, שחלקם ידוע וחלקם עדיין לא. הדרך להתמודד עם החששות עוברת דרך מנגנון ניהול סיכונים – צבירת ידע על החיסון, והבנה שהסיכון שבו נמוך מהסיכונים שמביאה איתה הקורונה עצמה. ניהול סיכונים מושכל אינו מתעלם מהחששות, אלא בוחר באפשרות שהתוצאה שלה שווה את הסיכון: הסיכון הנמוך שבחיסון שווה לחלוטין את התוצאות של הקטנת הסיכוי להידבק ולהדביק ושל הקטנת הסיכוי לתסמינים קשים. גם משכנתא היא מערכת של ניהול סיכונים. שני מנגנוני סיכון מרכזיים יש במשכנתא – הצמדה למדד ושינויי ריבית. שניהם סיכונים שנובעים מחוסר ידע על ההשלכות בטווח הארוך. ההצמדה למדד המחירים לצרכן היא סיכון, כי עלייה של המדד פירושה עלייה של ההחזר החודשי וההחזר הכולל של ההלוואה. שינויי הריבית (במסלולי הפריים והריבית המשתנה) הם סיכון, כי ייתכן שהריבית שנקבעה בזמן לקיחת המשכנתא תשתנה ותעלה, ואיתה יעלו ההחזר החודשי וההחזר הכולל. ניהול סיכונים מושכל אינו מתעלם מהחששות, אבל בוחן מה ניתן להרוויח דרך נטילת הסיכונים האלה, ובהתאם לכך באיזו מידה משתלם להסתכן. אין לכך נוסחה אחת שמתאימה לכל המשכנתאות, אבל ברוב המשכנתאות נכון לשלב מסלול אחד או יותר שכוללים סיכונים, כי החיסכון שאפשר להשיג בעזרתם הוא חיסכון ניכר. מצד שני, יש לעשות זאת בזהירות ומתוך ידע מעמיק, כדי שלא להגיע למצב של נזק כלכלי חמור.